שאלה: את יכולה לספר לנו קצת על עצמך?
תשובה: למדתי בתיכון באולפנא בכפר פינס, ואחר כך עשיתי שירות לאומי בחברה להגת הטבע.
אחרי זה למדתי ביולוגיה, תואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים ואז המשכתי לדוקטורט ישיר במכון וייצמן.
אחרי הדוקטורט החלטנו לנסוע לפוסט דוקטורט MIT בבוסטון ושם נסעתי ללמוד את התחום של הנדסת רקמות ותאי גזע ופיגומים תלת מימדיים ויצירת רקמה מהונדסת. שם היינו חמש שנים ואז גויסתי לטכניון לפקולטה להנדסה ביו רפואית ומאז אני שם.
כיום אני גם דיקנית של הפקולטה הוצאתי על זה מחקר בהנדסת רקמות.
שאלה: איך חשבת דווקא על המקצוע הזה?
תשובה: כשחשבתי מה ללכת ללמוד באוניברסיטה, שמעתי אז על הנדסת רקמות ביו רפואית, ואז לא היה עדיין תואר ראשון להנדסה ביו רפואית, אפשר היה להגיע לזה רק בתארים גבוהים.
הוצע להתחיל ללמוד תואר ראשון בביולוגיה או ברפואה או בהנדסה ואז להגיע להנדסה ביו רפואית ובחרתי להתחיל בביולוגיה.
במהלך הלימודים בביולוגיה מאוד נהנתי ולמעשה בדוקטורט שלי המשכתי במחקר בביולוגיה מולקולארית של התא, אבל כנראה בכל זאת נמשכתי להנדסה ביו רפואית,
כי התחום שנסעתי אליו לפוסט דוקטורט הוא הנדסת רקמות שזה בעצם הנדסה ביו רפואית.
ועובדה שהיום אני באמת נמצאת בהנדסה ביו רפואית .
שאלה: תוכלי לספר על מחקר החולדות?
תשובה: במחקר הזה רצינו לראות אם רקמה מהונדסת שמכילה תאים שיכולים להשרות רגנרציה בחוט השדרה, יכולה להביא לשיקום של שיתוק.
למעשה, לקחנו ספוג מתכלה שעליו זרענו תאים שמופקים מהרירית של הפה, השתלנו את השתל הזה, 40% מהחיות עברו ממצב של משותקות לגמרי ברגליים האחוריות,
הן התחילו ללכת בצורה כמעט נורמאלית, הן הגיעו לשיקום מאוד מרשים.
שאלה: איך את משלבת את העבודה עם המשפחה?
תשובה: בעבודה הזו כל אחד מגדיר לעצמו את היקף העבודה.
זה היתרון באקדמיה. החוקרים מאוד עצמאיים באקדמיה כל אחד יכול להסדיר לעצמו כמה שעות הוא במעבדה, כמה מול המחשב, מה קצב ההתקדמות שלו כך שמהבחינה הזו העבודה הזו אפילו מאוד נוחה למי שרוצה לשלב הקמת משפחה ואמהות.
אני מאוד ממליצה על זה, זה לא משהו שהוא דורש שאלה מיוחדת, זה אפילו יותר קל מעבודות אחרות מבחינת היכולת לשלב, מבחינת החופש.
להתראות, ושנראה אתכן אחר כך במדע, שלא תהססו להיות מדעניות!
 |  |  |  |  |
|---|